ד"ר גיא וולפין

ההרפס של הפה והשפתיים  נקרא גם הרפס אוראלי, הרפס סימפלקס 1, הרפס לביאליס, HSV1, HHV1. זהו אחד הווירוסים הנפוצים והמדבקים ביותר. ההידבקות אופיינית עוד בגילאי הגן, וברוב המקרים ללא סימנים מיוחדים. לאחר שבועיים של דגירה הווירוס יתפרץ בחלל הפה של כ- 10% מהילדים שנדבקו. השלפוחיות בפה קטנות ושורפות, ולפעמים גם יופיעו פצעים בעור שעל הפנים. יתכנו גם חום, בלוטות לימפה נפוחות, דימומים מהחניכיים, וכמובן כאבים. הפצעים יישארו כשבוע, והינם מאוד מדבקים בשלב זה לילדים ומבוגרים שלא נדבקו מעולם בהרפס. כמו כן אם הילד ישפשף את הפצעים או יגרד אותם הרפס עלול להגיע לאזורים אחרים בגוף, לדוגמא העין, העור והאצבעות . 

לאחר שהפצעים נעלמים, וירוס ההרפס נשאר חבוי (לטנטי) לכל חיינו בתוך מערכת העצבים שלנו (בגנגליון הטריגמינלי) מבלי שהמערכת החיסונית תוכל לאתרו ולחסלו, והוא עלול להתפרץ שוב ושוב כאשר יש פגיעה ביעילות המערכת החיסונית, למשל בעת מחלה אחרת, סטרס נפשי, חשיפה לשמש ועוד.

הטיפול בשלב זה הוא תומך בלבד: הורדת חום וכאב, שתייה מרובה ומנוחה. חשוב שהילד לא יגרד את הפצעים וידביק אזורים אחרים בגוף, למשל אפשר לשים לפעוטות גרביים על הידיים. 

בקרב 20% מאלו שנדבקו בעבר ההרפס עלול להתפרץ שוב בשעת הכושר, בעיקר על השפתיים ובזווית הפה (הרפס לאביאליס ). לעיתים מרגישים באזור גירודים ועקצוצים ואחרי מספרי ימים יופיע הנגע. הפצע יישאר כשבוע , יתייבש וייעלם – עד לפעם הבאה. כאמור גירוד הנגע באצבעות יכול לגרום להעברת הווירוס לאזורים אחרים בגוף ולגרום לזיהומים ודלקות: לאצבעות (Herpetic Whitlow), לעין, למפשעות ועוד. ההרפס לעיתים מתפרץ גם בתוך הפה והינו דומה לאפטה, אך אופיינית באזורים אחרים : רק בריריות אלו המכילות קרטין, כמו החלק הקדמי והקשה של החך (תקרת הפה) או בחלק החניכיים שממש צמוד לשן, שהינו בהיר יותר ונוקשה יותר.

עצות לטיפול בהרפס של הפה ו/או השפתיים:

ילדים - הורדת חום, תה עם דבש, משחת פרופוליס, שתייה קרה, גלידה, משחת הרדמה לבקיעת שיניים תקל על הפצע השורף, טחינה גולמית על הפצע וכולי. יש למנוע גירוד, אפילו ע"י חבישת גרביים על הידיים של התינוק.

מבוגרים - משחת זובירקס (אציקלוביר)  היא התרופה הנפוצה והיעילה בעולם לטיפול בהרפס, וזיכתה את ד"ר אליון שהמציאה אותה בפרס נובל ברפואה. בימינו היא נמכרת בבתי המרקחת ללא מרשם רופא. אם מרגישים עקצוצים וגירודים על השפתיים שאופייניים להרפס, כדאי למרוח באזור המגרד את המשחה מספר פעמים ביום – לעיתים הפצע כלל לא יופיע. גם אם בכל זאת מופיע פצע הרפס, יש להמשיך למרוח את המשחה (בעזרת מקלון צמר גפן ולא באצבעות חשופות)  מספר פעמים ביום, הנ"ל יזרז את הריפוי ויקל על הכאב. 

לא צריך מרשם רופא כדי לקנות זובירקס, היא זמינה בכל בית מרקחת בקלות, ונחשבת בטוחה ויעילה. 

כמו כן כדאי להגביר צריכת מזון עשיר באבץ וליזין: בשר, דגים, פטריות, דלעת, פיסטוק, כוסמת, אכינצאה וכולי. אפשר לנסות תוספי מזון שבעזרתם מיתן לחזק את המערכת החיסונית, כמו קואנזים קיו10, אבץ, אסטרולה, L- Lysine ועוד.

 

זהירות: 

• ההרפס אינו חיידק אלא וירוס, ולכן אין לבלוע אנטיביוטיקה בגלל הרפס!

• הרפס מאוד מדבק ואין לגעת בפצעים. הוא עלול גם לעבור במגע מיני אוראלי מהפה למפשעות וכן עלול לדבק לאחר ברית מילה אם המוהל מצץ את אזור המילה בעודו סובל מהרפס אוראלי בעצמו - כאשר עדיין אין מערכת חיסונית יעילה עלול להיות מסוכן ביותר, במיוחד אם הווירוס יגיע עד למוח, ועלול לסכן את חיי התינוק!

• לא לנסות למרוח על ההרפס משחת אוראקורט שמיועדת לטיפול באפטות ומכילה סטרואידים, או לבלוע סטרואידים - במקרים נדירים עלולים להיווצר סיבוכים קשים, ואף דלקת ואבצסים ברקמת המוח!

• אם הופיע נגע הרפס בפה או על השפתיים ויש לך תור לטיפול שיניים, כדאי לדחות את הטיפול

לקריאה נוספת על הרפס לחץ כאן

 

3. פצעים ונגעים נפוצים אחרים בפה

 כאמור ייתכנו עוד סיבות לפצעים שונים בפה. חשוב להיבדק ע"י רופא השיניים ו/או רופא ילדים ו/או רופא המשפחה, במיוחד אם יש רקע של מחלה עם חום גבוה או שהפצע לא חולף מעצמו תוך מספר ימים. רופא השיניים יכול להפנות למומחה לרפואת הפה, שיעמיק את הבירור הרפואי במצב שמחשיד למחלה קשה או שהרקע לא ברור.

א. פצע טראומטי – עקב פציעה של הרקמה הרכה של חלל הפה, למשל בגלל נשיכה אקראית, כתר שבור, וו של תותבת ועוד. יחלוף מעצמו תוך מספר ימים.

ב. כוויה – בגלל נגיסה במשהו לוהט (למשל פיצה רותחת) או כוויה כימית (למשל כשלוחצים בחוזקה אספירין או שן שום על החניכיים ליד שן כואבת)

ג. מחלה אחרת – למשל זיהום ויראלי או חיידקי אחר, במיוחד אם ברקע יש מחלה קשה שמפחיתה את היעילות של המערכת החיסונית (לדוגמא סוכרת לא מאוזנת, סרטן וטיפולים כימותרפיים או הקרנות, לופוס ועוד). דוגמאות אחרות למחלה שמופיעה בחלל הפה ולעיתים מלווה בפצעים – ליכן פלאנוס, פמפיגוס, אריתמה מולטיפורמה, צליאק, מחלת כרון, מוקוזיטיס, תגובה אלרגית ועוד

ד. זיהומים דנטליים – במצב של זיהום קשה בשן תתכן הצטברות מוגלה שעלולה לגרום לכאבים, נפיחות ואף הופעת פצע זיהומי דמוי אקנה ברקמה הרכה. במצב כזה רופא השיניים צריך לאבחן את הסיבה ולטפל בהתאם – לשקול אנטיביוטיקה, טיפול שורש, ניקוז כירורגי של המוגלה ועוד. חשוב לא לנסות לנקז את השלפוחית המוגלתית לבד וכמובן לא ליטול תרופות שונות ללא איבחון רפואי ומרשם מתאים.

 

לשאלות ומידע ברפואת הפה והשיניים הנכם מוזמנים לגלוש לאתר ההסתדרות לרפואת שיניים: www.ida.org.il