חריקת שיניים, ברוקסיזם, כאבי פנים ולסתות (TMJ, TMD)
חריקות שיניים, כאבי פנים ולסתות, חריקת שיניים בלילה, ברוקסיזם, שחיקה והידוק של השיניים, מהם כאבי פנים ולסתות? מהם התסמינים (סימפטומים) הנפוצים בכאבי פנים ולסתות? כיצד מטפלים בהפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה? מי מוסמך לאבחן הפרעות במערכת הלעיסה ולטפל בהן? האם יש מומחים לנושא? אלו כתרים מומלץ לבצע במקרים של חריקות שיניים? ועוד
פרק זה נכתב ביחד עם פרופ' אפרים וינוקור, נשיאו לשעבר של האיגוד הישראלי לכאבי פנים ולסתות, בין היתר. פרופ' וינוקור היה המנחה שלי בעבודת הדוקטורט בנושא זה, והמאמר שנכתב כסיכומה זכה לפרסום עולמי ראשון בנושא ומצוטט ברחבי העולם שנים רבות. תודתי העמוקה לאפרים היקר, מרצה נערץ, מורי ורבי, רופא נפלא, וגם חבר טוב וותיק.
"ניתן להפנות אלי שאלות באפשרות "צור קשר"
?מהם כאבי פנים ולסתות? מדוע חורקים שיניים
כאבי פנים ולסתות הינם שם כולל לכל הכאבים באיזור הראש שאינם על-רקע בעיות שיניים. ברוב המקרים הם נובעים מחריקות שיניים (ברוקסיזם) שמופיעים בעקבות סטרס נפשי בקרב אנשים בעלי התנהגות נורמטיבית. למשל לאחרונה בעקבות מגיפת הקורונה אנו רואים לפחות פי 3-4 מקרים של בעיות שיניים שונות שנובעות מחריקות שיניים מוגברות, ובעיקר שיניים שבורות, סדקים בכתרים, סתימות שבורות ועוד.
?ממה נובעים כאבי פנים ולסתות
כאבי פנים ולסתות נובעים על-רקע הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה - TMD TemporoMandibular Disorders -
הפוגעות בשרירי הלעיסה ו/או במפרקי הלסת TemporoMandibular Joint - TMJ
קבוצת הפרעות זאת זוהתה כגורם הראשי לכאבים באזור הפה והפנים אחרי כאבי שיניים. הפרעות אלו שכיחות אצל נשים מאצל גברים ביחס של כ-1:6. למרבית ההפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה תסמינים (סימפטומים) משותפים. כתוצאה מכך קיימת בעיה גדולה באבחון ההפרעות השונות. אבחון נכון חיוני לצורך מתן טיפול יעיל.
?מהם התסמינים (סימפטומים) הנפוצים בכאבי פנים ולסתות
קושי בפתיחת הפה או הגבלה בתנועות הלסת התחתונה.-
רעשים ("קליקים", "קנאקים" ועוד) במפרק בעת תנועת הלסת (פיהוק, לעיסה, דיבור וכו').-
כאב באזור מפרק הלסת (סביב האוזן) או בשרירי הלעיסה (פנים, רקות, צוואר וכו').-
תסמינים אלו מוחמרים בזמן הנעת הלסת, ועלולים לגרום לפגיעה באיכות החיים של הסובלים מהם. תסמינים עלולים להופיע בפתאומיות או להתפתח בהדרגתיות על פני חודשים. עוצמת הכאבים או ההפרעה התפקודית והאופי הכרוני של תופעות אלו גורמות להתפתחות הפרעות פסיכולוגיות (חרדה, דיכאון ועוד) המחמירות את המצב.
!יש לפנות לעזרה רפואית מייד עם הופעת התסמינים
:להלן תשובות למספר שאלות שכיחות
?מהם החלקים המרכיבים את מפרק הלסת
מפרק הלסת בנוי ממפגש של שתי עצמות גדולות: הלסת העליונה (מקסילה) והלסת התחתונה (מנדיבולה). בין שתי העצמות נמצאת רקמה סחוסית הנקראת דיסק.
עצם הלסת התחתונה מתחברת לגולגולת על ידי מערכת שרירים, גידים ורצועות (ליגמנטים), והיא בעלת יכולת תנועה. הלסת העליונה מהווה חלק מהגולגולת ואינה יכולה לנוע.
כל המרכיבים הנ"ל יחדיו , בצורתם התקינה, מאפשרים לנו להניע את הלסת ובכך לבצע את הפעולות הנדרשות לקיומנו, כמו אכילה בליעה דיבור ... זהו המקרה היחידי בגוף האדם בו המפרקים בצד ימין ובצד שמאל מחוברים (ע"י הלסת התחתונה), כך שמפרק אחד לא יכול לנוע בלי להזיז את המפרק השני. כמו כן מפרק זה הוא היחידי המופעל במשך היממה כולה (בליעת רוק, פתיחת הפה, דיבור וכו') ולעיתים גם תוך כדי שינה.
?מהן הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה
הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה - TMD - הן אוסף של הפרעות הפוגעות בשרירים המשמשים ללעיסה, מפרקי הלסת האחראים על תזוזת הפה והרקמות הקשורות בהם. הכאב בדר"כ הינו עמום ומקרין עד לאוזן, ומתגבר בזמן הפעלת הלסת. הסימפטומים הנפוצים הם כאבי ראש, כאבי צוואר, כאבים בזווית הלסתות, קושי בפתיחת פה או הזזת הלסת התחתונה, קושי באכילת מזונות קשים, הופעת רעשים במפרק כמו רעש של שפשוף אבן באבן ("קרפיטוס") או רעש פתאומי שנשמע כמו "קליק"-והרגשה של "פה תפוס" וכואב עם ההתעוררות בבבוקר
?מהי שכיחות ההפרעות במערכת הלעיסה
מחקרים הראו כי ל - 75% מהאוכלוסיה הנבדקת יש לפחות סימן אחד של הפרעה תפקודית (דיס-פונקציה) במערכת הלעיסה.
ההפרעות הנפוצות הינן רעשים במפרק – קליקים (35%) ורגישות למישוש המפרק (29%). כמו כן, 33% מתלוננים על לפחות אחד מהתסמינים הבאים: כאב ראש, כאב במפרק, כאב באזור שרירי הלעיסה וכו'.
הפרעות במערכת הלעיסה מופיעות אצל בני נוער, נשים וגברים. התסמינים של הפרעות תפקודיות במערכת הלעיסה מתגברים בדרך כלל הן בחומרתם והן בשכיחותם, החל מהעשור השני לחיים (גיל "העשרה"). מבין האוכלוסייה שנבדקה נמצא שיותר נשים מגיעות להיבדק בהשוואה לגברים ביחס של 1:6
עם השנים המודעות בקרב האוכלוסייה גדלה ויותר אנשים מגיעים לבדיקה ולטיפול בהפרעה. אף על פי כן, נמצא שרק 7%- 5% מהסובלים מסימן או תסמין כלשהו זקוק לטיפול פעיל. במרבית המקרים מספיק הסבר על מהות ההפרעה וכיצד להימנע מלגרום להחמרה במצב.
!! מכאן החשיבות הגדולה בייעוץ מקצועי בכל מקרה של ספק
?מהם הסימנים או התסמינים המעידים על הפרעה במערכת הלעיסה
כאב במפרק הלסת ,לרוב מתורגם ככאב אוזניים או צלצולים באוזניים בזמן פתיחת הפה. במקרים רבים מומחה א.א.ג. הוא המאבחן הראשון של ההפרעה והוא המפנה את החולה לטיפול בידי רופא השיניים האמון על נושא.
כאב בשרירי הלעיסה המתורגם ככאב באזור הרקות ,קושי בפתיחת הפה או הגבלה בזמן תנועת הלסת לדוגמה
קושי בפיהוק נרחב.
רעשים נשמעים במפרק כמו "קליק" בזמן פתיחת פה או הזזת הפה לצדדים
! עם הופעת הסמנים הנ"ל מומלץ לגשת לבדיקת רופא שיניים
?מהן הסיבות להתפרצות ההפרעה
זאת אחת הבעיות המרכזיות שעל הפרק בבואנו לתת מענה טיפולי להפרעות התפקודיות במערכת הלעיסה! טרם נמצא גורם ספציפי מרכזי שניתן להצביע עליו כעל גורם אטיולוגי האחראי להתפרצות ההפרעה. לא נמצאו משתנים גנטיים, לא נמצא קשר לרקע תרבותי, לשייכות לגזע מסויים או למצב סוציואקונומי.
נראה כי מדובר בשילוב של מספר גורמים המשפיעים על שיווי המשקל בין כל מרכיבי מערכת הלעיסה: בעיות מפרקים, טראומה, הרגלים אורליים מזיקים (פאראפונקציות – ראה בהמשך), צורת סגירת הלסתות, גורמים פסיכו-סוציאלים וגורמים אנטומיים-מבניים של מערכת הלעיסה.
?מהם הגורמים השכיחים ביותר להפרעות במערכת הלעיסה
בדרך כלל נדרש שילוב בו זמנית של יותר מגורם אחד על מנת שתופיע הפרעה המחייבת התערבות טיפולית.
:הגורמים השכיחים ביותר הם
טראומה ישירה: מכה פתאומית וחד פעמית למבני מערכת הלעיסה. לדוגמה: תאונת דרכים או מכה לפנים.
טראומה לא ישירה: מכה פתאומית וחד פעמית למבני מערכת הלעיסה. לדוגמה: תאונת דרכים מסוג בלימה\האצה ("מכת שוט").
מיקרו-טראומה: הפעלת כוח קטן אך ממושך או שחוזר על עצמו מספר רב של פעמים במהלך היום או הלילה. לדוגמה: הרגלים אוראליים (כגון לעיסת מסטיקים), הרגלי יציבה לא נכונים (כגון החזקת הראש קדימה או החזקת אפרכסת הטלפון ע"י הכתפיים והראש).
יחסים לא תקינים בין מרכיבי מערכת הלעיסה - חוסר התאמה בן הלסת העליונה והתחתונה, פגיעות במשנן, חוסר הרמוניה של שרירי הלעיסה והמפרק וכו'.
הפרעה בסגר השיניים (אוקלוזיה-סגר): חוסר התאמה בסגירת הפה בין השיניים בלסת עליונה לשיניים בלסת התחתונה.
גורמים כלליים: מחלות כמו הפרעות ניווניות , הורמונאליות , סרטניות, עצביות, ריאומטולוגיות, מחלות כלי דם וכו'.
גורמים פסיכולוגים והתנהגותיים: כל אותם גורמים אשר משפיעים על יכולת ההסתגלות של המתרפא, מתרפאים הסובלים מהפרעות במערכת הלעיסה סובלים יותר מן הממוצע ממתח והפרעות נפשיות, ההתייחסות לכאב משפיעה על רמת הכאב.
?מהם הרגלים אוראליים שליליים אשר עלולים להחמיר את המצב
הרגלים אוראליים (פארא-פונקציות) הנם כל אותן פעולות אשר מבוצעות על ידי מערכת שרירי הלעיסה ומפרקי הלסת אשר אינן משמשות תפקיד (פונקציה) אמיתי (דיבור בליעה ולעיסה).
בקבוצה זו נכללות הפעולות הבאות: הידוק וחריקת שיניים (ביום או בלילה), לעיסת מסטיקים, נשיכת לחי ולשון, מציצת אצבע, כסיסת ציפורניים, השענות הסנטר על היד , פיצוח גרעינים, לעיסת קרח, נשיכת השפתיים, נשיכת חפצים קשים.
כל אותם הרגלים יכולים להוות גורם מכריע בהופעת הפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה, במידה והכוחות המצטברים עולות על הסיבולת האישית של האדם.
?כשאני מזיז/ה את הלסת התחתונה אני שומע/ת רעש. האם זה מסוכן
:בזמן תנועת הלסת התחתונה(פתיחת הפה וסגירתו, הזזת הלסת לצדדים כגון בזמן לעיסה וכו') יתכנו שני סוגים עיקריים של רעש
קליק – זהו רעש פתאומי חד. מקור הקליק בדרך כלל בחוסר תאום בין הדיסק של המפרק לבין עצמות המפרק. במצב בו הדיסק מועתק
ממקומו הפיזיולוגי הרגיל לעמדה אחרת (בדר"כ קדמית) ישמע רעש פתאומי (קליק) בפתיחת הפה ברגע שהדיסק חוזר למקומו התקין. יתכן ובזמן הסגירה ישמע קליק חלש המצביע על העתקה חוזרת של הדיסק. התופעה מאד נפוצה ולא תמיד מחייב טיפול פרט להימנעות מהפעלת כוחות לא מבוקרים על המפרק.
קרפיטוס – זהו רעש הנשמע כמו שיפשוף של אבן באבן. מקור הרעש בדר"כ בתהליך ניווני של עצמות מפרקי הלסת ואופייני לגילאים המבוגרים יותר
.
!כל אדם החש רעש בזמן פתיחת הפה חייב להיבדק על ידי רופא שיניים העוסק בתחום על מנת להימנע מגרימת נזקים נוספים למפרק
?אני חש/ה הגבלה בפתיחת הפה. מה עלול לגרום לכך
טווח פתיחת פה התקינה הממוצעת הוא 50-40 מ"מ . הגבלה בטווח הפתיחה של הפה יכול לנבוע מגורמים רבים ומחייב אבחון פרטני בכל מקרה ומקרה. התופעה יכולה לנבוע משני מקורות:
מקור שרירי: התכווצות של שרירי הלעיסה עקב פתיחת פה ממושכת (טיפול שיניים למשל) פתיחת פה מכסימלית פתאומית (פיהוק, שירה וכו'). מוכרת גם תופעה הגנתית של השרירים העוברים התכווצות כאמצעי למנוע תנועה של הלסת במקרים בהם יש תהליכים דלקתיים כואבים של אחד ממרכיבי מערכת הלעיסה. למשל בעקבות הזרקת אלחוש מקומי על ידי רופא שיניים, עקב דלקת חניכיים סביב שן בינה בוקעת, עקב דלקת של מפרק הלסת וכו'
מקור מפרקי: פגם בעצמות הלסת ו/או בסחוס/דיסק המפרק ו/או ברצועות התומכות.
?איזו תזונה מומלצת
אם יש כאבים בשרירי הלעיסה, מפרק הלסת ו/או שיניים שנשברו / נסדקו, כדאי לפחות בהתחלה לעבור לתזונה רכה ולא ללעוס מאכלים קשים (כמו פיצוחים, בוטנים, גזר,קולראבי וכולי) ובוודאי לא ללעוס מסטיקים.
כיצד מטפלים בהפרעות תפקודיות של מערכת הלעיסה?
היות שהגורמים להתפתחות ההפרעות במערכת הלעיסה הנם רבים ופועלים בו זמנית, הטיפול היעיל הינו רב תחומי ,המשלב כמה דרכי טיפול בו זמנית:
-
הפחתת הסטרס הנפשי היא קריטית. למשל ע"י פעילות ספורטיבית, למצוא תחביב, למצוא פרקי זמן יזומים במשך היום להירגעות וכולי.
-
טיפול עצמי (הימנעות מהרגלים מזיקים, תרגילי מתיחה, לעיסת מסטיקים, כסיסת ציפורניים וכו')
-
טיפול פיסיותרפי, שיאצו, דיקור סיני, יוגה, דיקור יפני וכולי
-
טיפול באמצעות סדים (מגיני שיניים)
-
טיפול בעזרת מכשיר לייזר במרפאה או בבית להקלת הכאבים וחידוש ריפוי המפרק
-
טיפול תרופתי (תרופות לשיכוך כאב, כדורי הרגעה, כדורים להרפיית שרירים, כדורים נוגדי דלקת, הומיאופטיה וכו')
-
טיפול התנהגותי / פסיכולוגי שמטרתו להקטין את רמת המתח הנפשי
-
טיפול פסיכותרפי במצבים קשים
-
טיפול כירורגי במקרים מאד נדירים